מרכיב הדאטה, או: איזה נתונים יעזרו לקהילה להצליח?

עכשיו נתקלתי בקישור ועונה:

- מיפוי וקיים שת"פים בין ארגוניים ובין-מגזריים להגברת הביטחון - כמות ואיכות. מתוך דגש על היבטי אימפקט (השפעה וכתוצאה סופית רצויה).

- עד כמה קיימות תרבות ותפיסות מעודדות מעורבות אזרחית ושת"פים בין-מגזריים להגברת הביטחון- דרכים, מנגנונים וכמות.

- קיומם של מנגנונים ו/ או קשרים מקדמים מיפוי תמידי גם של צרכים וגם של סוגי הון שונים בקהילה, באופן מובנה בקהילה וברשות המקומית, דוגמת: הון אנושי, חברתי, ארגוני, תרבותי, פיזי (כולל מצלמות, מרחבים חשוכים או מוארים?)

- רמת אמון תושבים במוקד הרשותי לדיווח מפגעים.

- קיומם של מנגנונים קבועים מאפשרים מפגשים בלתי אמצעיים בין תושבים למנהלי מחלקות/ אגפים ו/ או קובעי מדיניות, בשגרת העבודה.

- אפשר לייצר תהליך מיפוי והמלצות משתף המותאם כל רשות למאפינייה- גם בהתבסס על מודל הSWOT- מיפוי לגבי התמודדות עם סוגיות ביטחון מוכרות:

1. כוחות של הרשות ושל הקהילה להתמודדות.

2. חולשות של הרשות ושל הקהילה בהתמודדות עם חוסר הביטחון.

3. איומים שמרשים על ההתמודדות.

4. הזדמנויות קיימות שכדאי לגייס אותם להתמודדות אפקטיבית עם חוסר ביטחון.

- הצעה לתהליך מיפוי דיאלוגי-רשותי של מצב הביטחון כולל בסופו אמירות: מה לשמר ומה לשפר. מומלץ שמיפוי כזה ירוכז ע"י עובד אחד אבל יבוצע תחת אחריות מתכללת של משרד מנכ"ל/ ראש עיר/ תכנון אסטרטגי (מותאם לאופי הרשות העירונית הספציפית). ובאחריות בפועל של כל מנהל אגף לגבי המיפוי בתחומים שתחת אחריותו.

והעובד שירכז את המיפוי- יקדם עם המנכ"ל/ מנהל תכנון אסטרטגי עירוני, כל גורם אחר בעל סמכות וראיה עירונית מערכתית לכנס את כל החומרים לסיכום קוהרנטי שיביא המלצות לחיבור עם ושיפורים בהתאם, ולאחר משוב מנהלי האגפים הרלוונטיים.

חשוב להוביל במקביל לתהליך בתוך הרשות גם תהליך עם תושבים לאחר הוצאת "קול קורא", איתור וגיוס אנשי מפתח מתוך הקהילה.

בבניה משותפת אמיתית- השותפים יחושו בעלות על מה שבתחום האחריות שלהם ואולי כך תגדל הנכונות והמחויבות ליצירת שת"פים לקידום התחום ברמה עירונית. ומצד שני, יגדל הסיכוי בדיוק המיפוי ככל שישמעמהקול האותנטי של התושבים והקולגות.

בהצלחה!!!

1. מספר החברים בקהילה

כדי שנוכל להגדיר קבוצה כקהילה או לחלופין כגרעין של קהילה רשתית, עליה למנות בין 20 ל-40 חברים. עם זאת, לקהילה אין מספר חברים אידיאלי. המספר הנכון תלוי בהעדפת חברי הקהילה הספציפית ובתנאי שחבריה חשים זהות, שייכות ומשמעות.

2. עצמאות לצד שיתוף פעולה עם גורמים נוספים

עם התבססות הקהילה נשאף לראותה מנהלת את עצמה יותר ויותר כקבוצה עצמאית אשר מקיימת מפגשי קהילה עם הנעה פנימית לעשייה תוך שיתוף פעולה עם גורמים מגוונים.

3. הון חברתי

מעורבות של הקהילה בחיי הפרט, סולידריות וערבות הדדית מעידות על חוסנה של הקהילה. מדדים אלה ניתנים למדידה באמצעות דיווח עצמי של חברי הקהילה ובחינת המנגנונים החברתיים שלה.

4. איזון בין הפעילות הפנים-קהילתית ובין הפעילות החוץ-קהילתית

השאיפה היא כי בתום מספר שנים הקהילה כבר התבססה כך שהזהות הקהילתית והשייכות אליה מגובשות דיין. במהלך פעילות הקהילה נראה איזון בין הפעילות שמכוונת לתוך הקהילה לצורך גיבושה ובין הפעילות שמכוונת החוצה, למען היישוב. סביר להניח שלא יהיה איזון מלא בין השתיים, והנטייה לצד זה או אחר טבעית ותלויה בנסיבות.

5. מבנה ארגוני ומסורות קהילתיות

מבנה ארגוני הכולל צוותים וועדות לקידום נושאים משותפים. תרבות קהילתית מפותחת הכוללת נורמות, טקסים, מסורות, חגיגת חגים, שבתות משותפות ועוד.

6. השפעה חברתית

הצלחתה של הקהילה תימדד ביכולתה להציב מטרות ויעדים שפעילותה מבקשת לממש ובהתאם לכך להגיע להישגים איכותיים וכמותיים אשר מצביעים על אפקטיביות והצלחה.

הייתי מודד לאורך תקופה את רמת הזהות והקשר לעיר ולשכונה של התושבים ולבחון מגמות.

בנוסף בודק אחוזי הצבעה בבחירות מקומיות ורמת האמון שיש במנגנונים הרשותיים ומידת הקשר אליהם.

בנתוני יותר איכותיים ופחות כמותיים בודק את המסגרות הקהילתיות האזרחיות והרשותיות הקיימות ואת רמת המעורבות והשתתפות של התושבים והתושבות בהן.

הייתי מודד- 1. כמה אנשים לוקחים חלק במסגרות שמפגישות אותם עם תושבים נוספים בקהילה. 2. נכונות ליצירת פלטפורמות לפתרונות משותפים עבור בעיות ותופעות שליליות בקהילה. 3. תחושת בטחון פיזי במרחב הציבורי 4. תחושת מסוגלות ליצירת שינוי בקהילה 5. מוטיבציה להשתתף בפעילות תרבותית בקהילה. 6. חברות בועדים - הורים, שכונה, וכו'

הי דיון חשוב מאוד. בנוסף למה שנכתב כאן

הייתי מודעת שביעות רצון של התושבים בפרמטרים שונים: מרחב ציבורי, פעילויות קהילתיות, מעורבות בקהילה, פנאי ביטחון אישי ועוד.

כמו כן נדידה של מידת השייכות והגאווה לגור במקום שאני גר בו- האם הייתי ממליצה לחבר.ה לבוא לגור לידי?

מספר הקשרים החברתיים

התמיכה אן הרגשה של חוסן ותמיכה חברתית ועוד ועוד

הי דיון חשוב מאוד. בנוסף למה שנכתב כאן

הייתי מודעת שביעות רצון של התושבים בפרמטרים שונים: מרחב ציבורי, פעילויות קהילתיות, מעורבות בקהילה, פנאי ביטחון אישי ועוד.

כמו כן נדידה של מידת השייכות והגאווה לגור במקום שאני גר בו- האם הייתי ממליצה לחבר.ה לבוא לגור לידי?

מספר הקשרים החברתיים

התמיכה אן הרגשה של חוסן ותמיכה חברתית ועוד ועוד

הייתי בודקת עד כמה אנשים בשכונה מכירים את השכנים שלהם, עד כמה הם מרגישים שהם יכולים לפנות לשכנ/ה במקרה של צורך כלשהו

הייתי בודקת

- התארגנויות של תושבים- כמה יש, מה סהכ ההשתתפות בהן.

- סביב מוכנים לטרוח להגיע למפגש, מה מוציא א. נשים מהבית כדי להשתתף בעיצוב המרחב סביבם.

- האם יש שיתוף פעולה בין מגזרים, קבוצות אינטרס, קבוצות גיל שונות.

- האם יש מקום שמתכלל את הפעולה האזרחית והתרבותית, או כמה מקומות, האם מדברים ביניהם

-

הייתי מודד כמה צוותים אירגוניים יש לקהילה כמו צוות קליטה צוות כלכלי/גיזבר וכו', כמה מנגנונים/תהליכים קבועים כמו מפגש חודשי לקבלת החלטות, פעילות קבועה שחברי הקהילה מחוייבים לקיים כמו קבלת שבת חודשית, מספר פרוייקטים והאימפקט שלהם

הייתי שמח למדוד מספר פרמטרים - 1. שיתופי ציבור - עד כמה הציבור מרגיש שהוא חלק מקבלת ההחלטות. 2. תעסוקה ועסקים - עד כמה הנושאים הללו "כואבים" או בסטטוס תקין בקהילה שלי.

3. תתי קהילות - עד כמה זה משפיע על היישוב הקהילתי ? איך זה בא לידי ביטוי ?

4. צמיחה דמוגרפית - עד כמה ואיך הצמיחה הדמוגרפית משפיעה על הלכידות החברתית ? האם האנשים החדשים בקהילה מרגישים שהם חלק ? מה היה עוזר כדי לחבר אותם יותר ? וכמה מהם עברו לקהילה/ליישוב כדי לשפר איכות חיים ודיור מבלי שאכפת להם ממודל המגורים בקהילה/יישוב קהילתי ?

בקהילה שלי הייתי שמח לראות באיזו מידה תושבים משתמשים בשירותים עירוניים 106 ו100

ובהקשר זה מה מידת האמון של התושבים בשירותי העירייה

נתון נוסף שהיה שמח לבדוק הוא חשיפה של ילדים ובני נוער למקצועות ותחומים רחבים לדוגמה חשיפה לאקדמיה הייטק וכ'

חשיפה של בני נוער לתפקידים צבאיים המוגדרים איכותיים

צמיחה ברמת האוריינות הדיגטלית