אודות | קהילה מיטיבה

סרטון הכרות עם קהילה מיטיבה

לצפייה לחצו על הסרטון

'קהילה מיטיבה' הוא מהלך אסטרטגי לקידום קהילות מיטיבות במאה ה-21. המהלך הוא יוזמה משותפת של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ג'וינט-אשלים, קרן רש"י, קרן שח"ף, יד הנדיב וקרנות הביטוח הלאומי.

קהילה מיטיבה פועלת לחיזוק קהילות מקומיות מהפריפריה החברתית- גיאוגרפית בחברה הישראלית, באמצעות תהליך משתף ורב מגזרי, לטובת קידום המוביליות ושיפור איכות החיים של חבריהן, מלידה ועד זקנה.

הרקע למהלך

לחוזקה ולחולשה של הקהילה יש משקל רב במהלך החיים של כל חבריה, על כל רצף הגילאים, בשגרה ובמשבר.
על אף כניסתן של קהילות חדשות רבות לחיינו (וירטואליות, מקצועיות, ייעודיות), מחקרים מראים שלקהילה הגיאוגרפית המקומית יש אימפקט עמוק במיוחד על ההתנהגות האנושית ועל חיי חבריה, במגוון תחומי חיים. חוסן קהילתי מהווה מקור משמעותי לחוסנו של הפרט ועל כן, לסביבת המגורים ולקהילה השפעה נרחבת על רמת המוביליות של הפרט ועל איכות חייו.

למעשה, המחקר מזהה 12 גורמים של מאפייני סביבת המגורים המשפיעים על רמת המוביליות של הפרט, ביניהם: אמון, חיבוריות ותחושת שייכות, מעורבות אזרחית, מסוגלות קולקטיבית ועוד.

התארגנות קהילתית מקומית נמצאה במחקרים כתורמת להפחתת פשיעה לשיפור ההישגים החינוכיים, לקידום הבריאות ולהגברת איכות החיים והמוביליות במרחבים העירוניים.

לוגו קהילה מיטיבה. מכיל את הכיתוב קהילה מיטיבה ואת לוגו המהלך

האתגר- ברמת הקהילות

קהילות מוחלשות כיום, סובלות מפערים בהיבטים

חברתיים, כלכליים ופיזיים- אורבאניים:

פערים בהיבט החברתי: ההשתתפות האזרחית בקהילות מוחלשות נמוכה יותר, והן מתקשות לפתח תהליכים של מעורבות ומסוגלות קולקטיבית, החיוניים לשגשוג ורווחה של הפרט והקהילה. כך למשל, נתוני מדדי הון חברתי כגון חוללות קולקטיבית (53%) ולכידות חברתית (61%) נמוכים בקהילות פריפריאליות, מנתוני שאר האוכלוסיה (66% ו-80%, בהתאמה). (4)

פערים בהיבט הכלכלי: קהילות בפריפריה החברתית גאוגרפית סובלות מעוני, אבטלה ומיעוט הזדמנויות כלכליות ותעסוקתיות. כך למשל, שיעור הסיכון לעוני גבוה יותר בקרב קהילות פריפריאליות (36.9%) בהשוואה לקהילות מרכזיות (22% בלבד). (5)

פערים בהיבט הפיזי-אורבאני: קולן של קהילות מוחלשות לא נשמע בתהליכי תכנון ובנייה, והאינטרסים שלהם אינם מתבטאים בפיתוח הפיזי של השכונה ובמוסדותיה, דבר הגורם לתופעה הולכת ונרחבת של ג'נטיפרקציה.

האתגר

אלמנט גרפי שמורכב מעיגולים ובתוכם אייקונים שונים

האתגר- ברמת המערכת

העדר המשגה של קהילה מיטיבה: ישנן מגוון הגדרות ותפיסות בנוגע למדדים המרכיבים ומגדירים מהי קהילה מיטיבה. חסרה הסכמה, מבוססת ידע ומחקר למדדים המאפיינים קהילה מיטיבה ולתוצאות הרצויות.

העדר דאטה אודות קהילות מקומיות מהפריפריה החברתית גאוגרפית: חסר איסוף שיטתי של נתונים אודות מצבן הנוכחי של הקהילות, במגוון המדדים שיוגדרו, שיאפשר קבלת החלטות מבוססות, תכנון ומדידת הצלחה.

העדר גוף ידע מבוסס, מאורגן ונגיש, על פרקטיקותמיטביות: חסר איסוף שיטתי של מודלים, פרקטיקות ושיטות עבודה שהוכיחו עצמן כיעילות ומועילות לחיזוק קהילות.

פרגמנטציה של התחום: ריבוי המערכות, הגופים, הארגונים והשירותים העוסקים בקידום ופיתוח קהילות. חסרים תיאום בין מגזרי ובין ארגוני וראייה כוללת ומכלילה.

דרכי הפעולה של המהלך

הקמת שולחן רב מגזרי וארבעה צוותי משימה: חברתי, כלכלי, חינוכי ואורבני-פיזי.
בשולחן ובצוותי המשימה יקחו חלק נציגי משרדי ממשלה, ארגוני מגזר שלישי, אנשי אקדמיה, עסקים, פילנתרופיה, שלטון מקומי, אנשי מקצוע העוסקים בקהילה ופעילים קהילתיים.
הובלת תהליך אסטרטגי לגיבוש הסכמה על אפיון קהילה מיטיבה, לעיצוב גוף ידע הכולל
הגדרות, תוצאות, מדדים ופרקטיקות מיטביות.
גיבוש אסטרטגיה מוסכמת לפעולה רב מגזרית
התנסות בפעולה משותפת בשטח- פיילוט ב-10 יישובים
מחקר הערכה מעצב, המאפשר למידה, מדידה ושיפור מתמיד
שינוי תפיסה, שינוי מודעות ציבורית והשפעה על מדיניות
פיתוח אסטרטגיית דאטה וניתוח אימפקט כלכלי
הטמעה והפצה רחבה